מורה נבוכים לרמב"ם - פירוש הרב אבינר - חלק ב' הינו פירושו של הרב שלמה אבינר על מורה נבוכים לרמב"ם. שני חלקים נ' - עו'. 445 עמ'.
שו"ת עם הרב אבינר על הוצאת הספר מורה נבוכים לרמב"ם - פירוש
ש: למה הרב הוציא עכשיו פירוש של מורה נבוכים?
ת: מה זאת אומרת למה? הרמב"ם הוא מענקי עולם וספר מורה נבוכים הוא מענקי ספרי העולם.
ש: אך יש התנגדות
ת: נכון. אין ספר זה מתאים לכולם. יש אמרו עליו שהוא כמו פרה אדומה, מטהר טמאים ומטמא טהורים. או במילים אחרות, מורה נבוכים ובומביך תמימים. מי שיש לו סתירות בין אמונה ופילוסופיה, יתרפא על ידי ספר זה, ולעומתו בעל אמונה תמימה יתבלבל.
ש: למה אז הרב כן הוציא פירוש?
ת: קודם כל השאלה אינה שייכת לכרך הזה שהוא עד פרק מט של חלק א, כולו תורה. זה מין מילון שכתב רבנו הרמב"ם על מונחים רבים שאנשים מבינים בצורה מוטעית ועקב זה מסתבכים באמונה. לכן הוא כמו כל פירוש על התורה, כולו אמונה ותמימות, עד פרק עב.
ת: נכון ששם הרמב"ם מביא שיטות פילוסופיות שונות, כדי לדחות אותן או לאשר נקודות מסויימות, מדין קבל את האמת ממי שאמרה, שהרמב"ם מביא בתחילת שמונה פרקים. אבל כשלעצמי, אני בעל אמונה תמימה, לכן כל השיעורים שלי על מורה נבוכים – שהרי זו עריכה של שיעורים – הם בצורה תמימה, ומתאימים לאנשים תמימים.
ש: יש מי שאמר שכל הקורא מורה נבוכים, טומאה זורחת על מצחו...
ת: הגזמות. איך אפשר לומר דברים כאלה על רבנו הגדול והקדוש?! הרי השולחן ערוך עצמו פותח במורה נבוכים.
ש: אבל היו גם גדולי עולם ששללו את מורה נבוכים ואף שרפו אותו, כגון רבינו יונה...
ת: ידוע. אך הוא חזר בו כפי שמספר תלמידו רבי הלל בן שמואל מווירונה. אחרי שריפת התלמוד בפריז, הוא תלה זאת בשריפת מורה נבוכים.
ש: איפה זה כתוב?
ת: אגרת של רבי הלל:
"ואם תשאל מי יודע שאותם הגזירות היו בעוון שרפת ה'מדע' וה'מורה', אענך הנה האות והמופת שלא הפסיקו מ' יום בין שרפת ספרי רבינו לשרפת ספרי התלמוד, ובאותו מקום עצמו נשרפו כל הספרים והפירושים שנמצאו בפריש, ונתערב אפר ספרי התלמוד באפר ספרי ה'מדע' וה'מורה', כי עדיין היה האפר במקום. זזה דבר אמת וגלוי ומפורסם לכל העמים- יהודים וגוים, ולאלתר ידעו הכל כי דין שמים היה וממרום שלח אש על אשר שלחו יד בספרו הקדוש.
והר' יונה הגדול מברצלונה זצ״ל היה ראש וקצין על כל הרעות הגדולות שנעשו בצרפת, ואז נמס לבבו ולבב כל עוזריו וקבל עליו ללכת ולהשתטח על קבר רבינו במנין עשרה ולבכות על קברו ז' ימים שימחול לו על אשר מעל בספריו, והודה בפיו בפני כל העם ואמר בלשון זה: 'הנני מכה על פני ובוש ומתחרט על אשר פערתי פי נגד רבנו הקדוש הר' משה בן מיימון וספריו, והנני מודה מלב ומנפש ואומר משה ותורתו אמת וכולנו בדאין, ואני מקבל עלי מעכשיו ללכת להשתטח על קברו במניין עשרה וללכת עד קברו ז' ימים ימים ולומר בכל יום: חטאתי לאלהי ישראל ואל רבינו משה אבן מיימון, שדיברתי והעוויתי נגד ספריו', כלשון הזה אמר בבית הכנסת של פריש לפני הקהל הנותרים מן הגזירה. ויצא משם ובא לו למונטפליר עירו ואמר בב"ה של ברצלונא במעמד כל הקהל...ובכל הלכה והלכה היה מזכיר מחיבור רבנו משה ואמר: 'רבינו משה כתב כן בחבורו ונראין לי דבריו' ולא חלק עוד על סברותיו... והוא הצדיק ספר לי מפיו אות באות כאשר כתבתי לעיל בכל אשר עשה וכל אשר קרהו".