הספר ספר המידות עם מראה מקומות נכתב על ידי רבי נחמן מברסלב עוד בימי ילדותו כשהיה בן שבע. בספר המידות ליקט רבי נחמן את דברי חז"ל בנושא המידות ותיקונן, במידות הטובות שבהן ידבק האדם וישאף אליהן, ולהיפך, המידות הרעות שמהן ירחק האדם. ספר המידות נכתב פסקאות פסקאות ומסודר לפי סדר הא"ב כדי שיהיה קל למצוא בו כל נושא אותו מבקש החפץ ללמוד בו ולתקן את מידותיו.
אודות ספר המידות עם מראה מקומות, ר' נחמן מברסלב
בתחילה, היה ספר המידות בכתב יד אצל רבי נחמן, ולא פורסם, אולם בשנת תקס"ג הקריא לתלמידו רבי נתן את רוב הספר שיכינו לדפוס. ר' נחמן העיד על ספר המידות "הספר הזה הוא ידידי הטוב! זה הספר עשה אותי יהודי!". את חלקו הראשון של הספר כתב רבי נחמן עוד בימי ילדותו, ואילו את החלק השני של ספר המידות כתב בתקופה מאוחרת יותר. במהדורה הראשונה נדפסו שני החלקים נפרדים זה מזה, ואולם במהדורה השנייה תיקן זאת רבי נתן, ושני החלקים של ספר המידות נדפסו יחדיו, כשבכל ערך יש חלק ראשון וחלק שני.
בספר המידות נמצא עצות נכונות כיצד להיזהר מכל מידה רעה על ידי שיהיה נשמר מהמידה הסמוכה אליה. וכבר נודעה מעלת ספר זה לכל בעל אמת החפץ ומתגעגע לאחוז בדרכי יושר, כי בוודאי ימצא בספר זה מרגוע לנפשו, ואשרי מי שידבק בספר זה (הרב שלום ארוש).
אודות מחבר ספר המידות עם מראה מקומות, ר' נחמן מברסלב
רבי נחמן נולד בראש חודש ניסן בשנת תקל"ב (1772) בעיירה מז'יבוז', באוקראינה. נינו של הבעל-שם-טוב הקדוש מייסד תנועת החסידות, אמו פייגא נכדתו של הבעל שם טוב מביתו אדל. אביו רבי שמחה היה בנו של רבי נחמן מהורדנקא, אחד מתלמידיו המובילים והידועים של מייסד החסידות. בצעירותו היה מסתיר הנהגותיו הקדושות, טבילות במקווה במי הקרח הקפואים, צומות תעניות, ובעיקר התבודדות ותפילות בדבקות לבורא עולם, גם את כתיבת ספר המידות שמר רבי נחמן בהסתר עד שגילה זאת רק בבגרותו לתלמידיו. בגיל שלוש-עשרה נשא לאישה את מרת שאשיא (שאשי), בתו של רבי אפרים מאוסיאטין. תלמידו הראשון של רבי נחמן היה רבי שמעון, שהתקרב אליו ביום חתונתו למרות היותו מבוגר יותר מרבי נחמן, הוא אמר בגאווה: "עזבתי את כל ה"גוטר יידן" (כינוי לצדיקים המבוגרים) ודבקתי באיש הצעיר. לרבי נחמן היו שמונה ילדים, שש בנות ושני ובנים. בתאריך י"ח אייר תקנ"ח יצא לדרכו לארץ-ישראל, ולאחר תלאות רבות הגיע בערב ראש השנה תקנ"ט לחיפה. נגד רצונו נתפרסם דבר בואו לארץ במהירות, ורבים, ובתוכם מקובלים נודעים, ביקשו קרבתו, ועוד בקיץ אותה שנה חזר לביתו. מאז נשאר קשור לארץ בכל נימי נפשו, ולא הסיח דעתו ממנה אף לרגע, זאת עוד כשהיה ליבו קשור מאוד לארץ ישראל ואף כתב על דרכים להתקרבות לארץ בספרו ספר המידות.
מתוך ספר המידות עם מראה מקומות, ר' נחמן מברסלב
- ארץ ישראל: " לְפִי הַחִדּוּשׁ שֶּׁאָדָם מְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, כֵּן נִמְשָׁךְ לוֹ הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל ".
ציונו הקדוש באומן
רבי נחמן נקבר בבית החיים העתיק באומן, בית קברות שיסודו בקידוש השם של שלושים אלף יהודי אומן שנהרגו על סירובם להשתחוות לצלם נוצרי, ונקברו בשני בורות סמוכים שנכרו בבקעה וכאשר כוסו בעפר גבהה הבקעה והייתה לשתי גבעות, עליהם אמר רבי נחמן "פה טוב לשכב (להקבר)". לפני שרבי נחמן נפטר, הוא ייחד שניים מתלמידיו הקרובים: רבי אהרן מברסלב ורבי נפתלי מנמירוב, והעמיד אותם כעדים לשבועה ואמר: "מי שיבוא על קברי ויאמר שם אלו העשרה מזמורי תהילים תיקון הכללי, וייתן פרוטה לצדקה עבורי, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד, חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו". ואמר: "אשתטח לאורך ולרוחב להיטיב עמו. בפיאותיו אמשכהו ואוציאהו משאול תחתיות. ואני חזק בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר... רק שיקבל על עצמו להבא שלא ישוב אל דרכו הרעה".