מוקד הזמנות - 03-5531443
המדף שלך (המדף ריק)

שו"ת יביע אומר - 11 כרכים - החדש!

   הוצאת מכון מאור ישראל

המהדורה החדשה של שו"ת יביע אומר הגיעה! 11 כרכים בפורמט בינוני (31 ס"מ), בתוספת תיקונים והוספות. המהדורה החדשה של שו"ת יביע אומר כוללת אלפי גליונות אשר נוספו על ידי המחבר במשך השנים, ואלפי תיקוני שגיאות וטעויות דפוס. הזמינו מהר לפני שיגמר!! 

השו"ת הנודע של הרב עובדיה יוסף- יביע אומר, כולל שאלות ותשובות, חקרי הלכות ובירורי דינים להלכה ולמעשה על ארבעה חלקי שולחן ערוך: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט.

 

יביע אומר

יביע אומר היא סדרת ספרי שאלות ותשובות של הרב עובדיה יוסף, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר. הסדרה מכילה 10 כרכים ועוד כרך מפתחות. הספר זיכה את המחבר בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ד ופרס ישראל לספרות תורנית לשנת תש"ל. 

עם הופעתו לראשונה לפני כשישים שנה בשנת תשי"ד, הועטר הספר בהסכמותים של גדולי הדור הקודם, מהם ראש הישיבה הגאון הגדול ר' עזרא עטיה זצ"ל, והגאון הגדול ר' צבי פסח פרנק זצ"ל גאב"ד ירושלים. ומאז תפס הספר מקום חשוב ומרכזי בכותל המזרח של עולם הפסיקה בכלל ושל דורנו בפרט. הדבר בא לידי ביטוי מפיהם ומפי כתבם של נושאי דגל התורה, הן ראשי ישיבות והן יושבים על מדין, במכתבי ברכה ותהילה שבאו בעקבות החלק הראשון שיצא לאור, מהם הודפסו בחלק ב' שיצא לאור שנתיים לאחר מכן – בשנת תשט"ז.

משנה סדורה בדבר שיטת הלימוד ודרך הפסיקה הראויה, נפרשים בדברי הפתיחה, המבררים את שיטת מרן הרב ככלל ובספרו יביע אומר בפרט.

אודות שם סדרת הספרים-  יביע אומר

שם סדרת הספרים לקוח מתהילים, יט', ג': "יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת". (יחוה דעת הוא שם סדרת ספרים אחרת של הרב יוסף), כאשר "יביע" הם ראשי התיבות של שמו, עובדיה יוסף בן יעקב, במהופך. 

הסכמות ליביע אומר

למפורסמות אין צריך ראיה, אך הסכמות רבות ניתנו לשו"ת יביע אומר, בחלק הראשון מובא הסכמותיהם של הרבנים: הרב הראשי לישראל הרב יצחק הלוי הרצוג, הרב חזקיה שבתי, הרב יעקב משה טולידאנו, הרב הראשי לירושלים הרב צבי פסח פרנק, הרב פנחס אפשטיין, והרב עזרא עטייה. בחלק השני מובאות הסכמות רבות ומהם, הרב יצחק ניסים, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שלמה זלמן אוירבך ועוד.

 

תוכן שו"ת יביע אומר ועשרת כרכיו

  • הכרך הראשון בשו"ת יביע אומר יצא לאור בשנת ה'תשי"ד, ונכתב רובו בזמן שהותו במצרים. הכרך  זכה להערכה עצומה בקרב חכמי התורה. בהקדמה לכרך זה פרש הרב יוסף את שיטת הלימוד שלו: העמקה בתלמוד; חובה לעיין בפוסקים, הן הראשונים והן האחרונים; אי אפשר לחלוק על הראשונים אלא רק אם מתגלה טעות חד משמעית; סיני עדיף; יש לפסוק על סמך הבקיאות ולא הפלפול (אגב כך הוא מבקר את דרך הפלפול הנהוג בישיבות; תכלית לימוד התורה הוא לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא; צריך ללמוד את האחרונים ואחרונים האחרונים, ויוצא נגד אלה המקדשים את כל ספרי האחרונים. לימים בנו, הרב יצחק יוסף, תמצת הקדמה זו ופרסמה בספרו "אגרת לבן תורה". כבר בכרך הראשון הראה את גישתו המקלה, בפסיקתו כי מחללי שבת אינם בחזקת מומרים לכל התורה, דהיינו אינם בחזקת גוי, ולכן אם נגעו ביין אינם פוסלים אותו (יביע אומר, א יו"ד א).
  • הכרך השני בשו"ת יביע אומר יצא לאור בתשט"ז, ורובו נכתב בזמן שהותו במצרים.
  • בכרך השלישי בשו"ת יביע אומר, שיצא לאור בתש"ך, מופיעה הפסיקה התומכת בהיתר מכירה בשנת השמיטה (יביע אומר, ג, יו"ד יט).
  • הכרך הרביעי בשו"ת יביע אומר יצא לאור בתשכ"ד, בחלק זה ישנם כמה נושאים חדשים, כמו למשל, בהלכות שבת - היתר לצחצח שיניים עם משחה ומברשת והיתר להשתמש בדוד שמש בשבת.
  • הכרך החמישי בשו"ת יביע אומר יצא לאור בתשכ"ח, שם בין השאר, מביע התנגדות נחרצת לחבישת פאה נוכרית, ובכך הוא יוצא בעיקר נגד הציבור הליטאי (יביע אומר, ה, אה"ע ה). לאחר יציאתו לאור של כרך זה, קיבל ב-1970 את פרס ישראל לספרות תורנית.
  • הכרך השישי בשו"ת יביע אומר יצא לאור בתשל"ו. בחלק זה נכללו פסיקות רבות מתקופת כהונתו כרב ראשי של תל אביב-יפו, וכן פסקים מתקופת עבודתו הראשונה כרב ראשי לישראל. אחד מהפסקים המפורסמים בכרך זה עוסק בהתרת העגונות של חללי מלחמת יום הכיפורים. פסיקה מפורסמת נוספת עוסקת באמירת הלל ביום העצמאות. הרב יוסף פסק "שאם הקהל רוצים לומר הלל בלא ברכה אחר תפילת י"ח אין למחות בידם" (יביע אומר, ו או"ח יא). עמדה זו ניצבת, בקווים כלליים, בין עמדת הציונים הדתיים האומרים הלל בברכה, הנשענת בעיקר על קביעתו של הרב שלמה גורן, שהיה עמיתו לכהונת הרב הראשי לישראל באותם ימים, ובמובנים רבים בר הפלוגתא שלו, ובין עמדת החרדים שאינם אומרים הלל גם ללא ברכה. כמו כן, התיר הרב יוסף, במקרים מסוימים, שחיטה של עוף שיש בו חשש טרפה (יביע אומר, ו, יו"ד ג) והעדפת לבישת מכנסיים אצל נשים במקום חצאית מיני (יביע אומר, ו', יו"ד יד).
  • הכרך השביעי בשו"ת יביע אומר יצא לאור בתשנ"ג, ובו יותר מ-130 תשובות בכל שטחי ההלכה. יחסית לכרכים האחרים, בכרך זה ישנן הרבה תשובות מ"אבן העזר". בכרך זה ישנן תשובות לשאלות שנשלחו מכל העולם, "וניכר מהן שרבני העולם מכירים ברב עובדיה כרב גדול המסוגל להתמודד עם השאלות הסבוכות ביותר. בכך עלה הרב עובדיה למדרגה של משיב, שהופך להיות 'רבן של כל בני הגולה'".
  • הכרך השמיני בשו"ת יביע אומר יצא לאור בתשנ"ה, ונראה כהמשך ישיר לכרך הקודם. בכרך זה פרסם פסיקות ששמר "במגירה", כגון: היתר הנשואים עם הקראים, וכן הקביעה כי ביתא ישראל הם יהודים לכל דבר.
  • הכרך התשיעי בשו"ת יביע אומר יצא לאור בשנת תשס"ב. הסימן הארוך ביותר בכרך משקף את מאבקו הפנים-ספרדי, ומוקדש לחברו הטוב הרב בן-ציון אבא שאול.
  • הכרך העשירי והאחרון בשו"ת יביע אומר, יצא לאור בשנת תשס"ד. אחד מהסימנים החשובים בספר דן בנושא מבצע אנטבה לאור ההלכה, (שנכתב לאחר חטיפת המטוס) ובכל נושא פדיון שבויים.
  • בחודש אב תשע"ב החל הרב שוקד על כתיבת הכרך האחד-עשר של השו"ת יביע אומר, מלאכה שנקטעה בעיצומה עקב פטירתו.

 

אודות הרב עובדיה יוסף זצ"ל, מחבר שו"ת יביע אומר

הרב עובדיה יוסף זצ"ל נולד בבגדאד בשנת תרפ"א וגדל בירושלים. הרב עובדיה שימש רב ודיין בירושלים ובמצרים, רב ראשי של תל אביב-יפו, רב ראשי לישראל (1983-1972 למניינם). חיבר את שו"ת "יביע אומר", שו"ת "יחווה דעת", וספרים רבים נוספים. סמכות רבנית ראשונה במעלה בחברה הישראלית, הקים את מפלגת ש"ס תחת סיסמתו "להחזיר עטרה ליושנה". דרך הלימוד שלו ותשובותיו מצטיינות באיסוף מקורות רבים וסידורם באופן שיטתי וברור. הוא מתייחס לבעיות אקטואליות, ומחפש את "כח היתרא" בפסיקותיו.

 

ספר לחברים על הספר 'שו"ת יביע אומר - 11 כרכים - החדש!'

שו"ת יביע אומר - 11 כרכים - החדש!
לחץ על התמונה להגדלה
תמונה שניה- הספר שו"ת יביע אומר - 11 כרכים - החדש! תמונה שניה- הספר שו"ת יביע אומר - 11 כרכים - החדש!

שו"ת יביע אומר - 11 כרכים - החדש!

הוסף למדף מחיר: 599 ₪

לקוחות שרכשו את הספר "שו"ת יביע אומר - 11 כרכים - החדש!", התעניינו גם בספרים הבאים:

הספר טל אורות נוסף למדף שלך

עבור לתשלום