פרקי דרבי אליעזר

הספר פרקי דרבי אליעזר, רבי אליעזר בן הורקנוס, כריכה קשה. ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.

אודות הספר פרקי דרבי אליעזר

לשון הספר קרוב יותר ללשון המשנה. לשונו קצרה ורמזים בה, מחכמת הקבלה.לפעמים הוא מפרש את המקרא לפי פשוטו, בשיטת רבי אליעזר בתלמוד, שהוא מפרש עין תחת עין ממש (ב"ק פ"ד). 

בספר נמנו שמות של אנשים שאינם מוזכרים בתנ"ך: אמיה דאברהם (פכ"ו ונזכרת גם בב"ב צ"א.); אשתו של לוט ובתו (פכ"ה); נשי ישמעאל (פ"ל); אסנת אשת יוסף שם אביה ואמה (פל"ח); שם ראש אפרים המוציא את ישראל ממצרים קודם זמנו (פמ"ח); שם האשה שנרמס ולדה בחומר בעבודת מצרים באחרונה (שם); שם בעלת האוב (פל"ג); שם בן הצרפתית ובעלה של השונמית; שם האיש אשר נגע בעצמותיו בקבר אלישע ויחי, ושם אשתו ושם בנו (שם); שם החכמים אשר שלח סנחריב לשומרון להורות הכותים משפט אלהי הארץ (שם). 

נמצאים בו דינים ומנהגים: בפרק ט"ז: חתן אינו יוצא לבדו לשוק; פי"ז מנהג אבלים לכנוס לביהכ"נ; פי"ח כמה מצות שצריכין עשרה; פ"כ מנהג הבדלה; פכ"ט הרוחץ עם הגוי וכסוי הערלה לאחר המילה בעפר ומנהג כסא של אליהו; פל"ח חרם פת של כותים השמרונים; פמ"ו מנהג התקיעה מר"ח אלול; ביוה"כ עומדין על רגליהם ולובשין לבנים וכו'. 
נמצאים בו דינים שהם נגד הגמרא, והם לפי שיטת רבי אליעזר. זו ראיה שנתחבר על ידי רבי אליעזר, כי אחרי חתימת הגמרא לא יפסוק איש נגד ההלכה הקבועה.

אודות מחבר הספר פרקי דרבי אליעזר

רבי אליעזר בן הוּרקנוּס - במשנה ובתלמוד מוזכר בשם הסתמי רבי אליעזר, או רבי אליעזר הגדול - מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבחירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, וכונה על ידיו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו. עמיתו של רבן גמליאל דיבנה (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, אימא שלום) ובר הפלוגתא של רבי יהושע בן חנניה.

על רבי אליעזר מסופר באבות דרבי נתן שבגיל 28 החל רבי אליעזר להימשך ללימוד התורה, ובניגוד לרצון אביו הורקנוס, שהיה איש עשיר ובעל אדמות אך בור ועם הארץ, עזב לירושלים כדי להקדיש את עצמו ללימודי התורה. הוא נכנס לישיבתו של רבן יוחנן בן זכאי ולמד בהתמדה, אף על פי שהיה צריך להתמודד עם עוני גדול (ללא תמיכה מאביו וללא מכר תומך).

בניו האחרים של הורקנוס, שכעסו שאליעזר הזניח את חלקו בעבודות השדה, לחצו על אביהם לנדות את אליעזר מהירושה. הורקנוס שמע להם ועלה לסנהדרין בירושלים כדי לנדות ולהדיר את בנו מכל רכושו. כששמע רבן יוחנן בן זכאי (שהיה נשיא הסנהדרין) על הביקור, הנחה את שמשי בית הדין להלין את האורח בחלק העשיר של העיר, להזמינו לאירוע חשוב שהשתתפו בו כל גדולי ירושלים (כלבא שבוע, בן ציצית הכסת ועוד) ולהושיבו ביניהם. במהלך האירוע ביקש רבי יוחנן מר' אליעזר לדרוש, אך האחרון התבייש והצטנע לדבר בפני המכובדים. בלחצו של רבי יוחנן החל להרצות מהידע הנרחב שלו והימם את האורחים בחכמתו ובבקיאותו. בסיום הדברים קם ר' יוחנן ונשקו על ראשו ואמר "אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא מכם בן זה". אביו, שלא זיהה את בנו הנעדר ואף לא הבין את הנאמר שאל את הסובבים את מי ברך רבי יוחנן השיבו לו את בנך אליעזר, קם הורקנוס ועמד על רגליו ואמר "בתחילה עליתי לכאן כדי לנדות ולהדיר את אליעזר מנכסיי עכשיו יהא כל רכושי לאליעזר ולאחיו לא אותיר מאומה". רבי אליעזר, ששמח על הפיוס עם אביו, סירב לקבל רכוש שמיועד לאחיו וביקש לחלק את הרכוש באופן שווה.

הוא המשיך ללמוד אצל רבן יוחנן בן זכאי עד לתחילת המצור על ירושלים, כשהוא ורבי יהושע עזרו בהברחת רבם מהעיר במצור הרומאי.

לאחר חורבן בית המקדש בירושלים, נדד רבי אליעזר ליבנה, שם הפך לחבר בסנהדרין תחת נשיאותו של רבן גמליאל דיבנה, גיסו. כמו כן הייתה לו ישיבה בעיר לוד.

רבי אליעזר כונה לעתים "רבי אליעזר הגדול". תהילתו הגיעה לשיאה כאשר תלמידיו מפרשים את הפסוק "צדק צדק תרדוף, למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך" בפירוש: "מחפש את המשפט ההוגן, לך אחרי רבי אליעזר ללוד או אחרי רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל".