חידושי הריטב"א על השס
חידושי הריטב"א של ר 'יום טוב בן ר' אברהם אלאשבילי על השס יש בסט בעל 4 כרכים על השס.
אודת מחבר הספר חידושי הריטבא
לימוד תורה ברברה אצל הרא"ה (ר' אהרון הלוי), רבו המובהק שאותו הרבה להזכיר בהערצה, יחד עם הרשב"א (ר' שלמה בן אדרת). עוד רבותיו נודע כתלמיד חכם מובהק ומורה הוראה. ב -1280 שימש כדיין בקהילת סרגוסה. פנו אליו בני דורו בשאלות הרבות, כאילו מספר פעמים הוא מזכיר את הרשב"א והרא"ה. בנוסף, ענה חלק מתשובותיו רק לאחר פטירתם.
מלבד אנשים פרטיים פנו אליו בשאלות וגם בתי הדין של המחוזות והערים השונות. רבני דורו כינו את בית דינו "בית דין הגדול והיפה" (שו"ת הריטב"א, מ"ג.) הנבוכים עסק גם בספרי ההגות של חכמי פרובנס - רבי שמואל אבן תבון, רבי גרשום בן שלמה, ורבי יעקב אנטולי.
בחידושיו על התלמוד ניכרת השפעתם של הרמב"ן והרי"ף מחד, ומאידך גיסא דברי בעלי התוספות (לאו דווקא התוספות המודפסים כיום בגמרא). כאשר הוא כותב בחידושיו "תוספות" סתם כוונתו בדרך כלל לתוספות רבינו פרץ. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא"ה וכן שיטות ראשונים מתלמידי הרמב"ן כדוגמת הרשב"א. הריטב"א העריץ במידה שווה את הרמב"ם והרמב"ן, אך השתדל לא לטשטש את הגבולין בין "דרך האמת" שבה הלך הרמב"ן לבין דרך "חכמת ההיגיון" של הרמב"ם. הוא מביע דעתו, שדרך רמב"ם "נכונה היא מאוד לפי דרכו" ודרך הרמב"ן "היא נכונה יותר לפי דרכו", כאשר את הרמב"ן הוא מכנה לעיתים "רבינו הגדול". הרבה פעמים ניתן לקרוא אותם החידושים הכתובים בספריו גם בדברי רמב"ן, רשב"א, הנימוקי יוסף והר"ן. חידושיו על התלמוד נחשבים לספר יסוד בישיבות והוא נחשב בעל סמכות הלכתית בדברי הבית יוסף. כמו כן מפורסם השו"ת שלו שיצא לאור על ידי מוסד הרב קוק בעריכת הרב יוסף קאפח.
במסגרת הפילוסופיה של ההלכה מייצג הריטב"א את הגישה לפיה המחלוקות הנמצאות בתלמוד אינן תאונה היסטורית או נובעות מחוסר הבנה וירידת הדורות (כדעת רבי אברהם אבן דאוד) ואינן פרי הפרשנות האנושית היוצרת (כדעת הרמב"ם), אלא הן טמונות כבר בהתגלות עצמה. כבר התורה שנמסרה למשה בסיני כוללת בחובה את הפרשנויות הסותרות. לדבריו בפרשנותו למסכת עירובין: "כשעלה משה למרום לקבל תורה הראו לו על כל דבר מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר... ואמר (הקב"ה) שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ויהיה הכרעה כמותם".[2] כך, התלמוד, על המחלוקות המתועדות בו, מהווה שיקוף של ההתגלות עצמה. בנוסף, כיוון שכל דעה, גם דעת מיעוט, נמסרה למשה בסיני, קיימת סמכות לבתי הדין בכל דור ודור לברור את הדעה המתאימה לדורו ולעניינו.[3]
הריטב"א השתמש בעיקר בשפה העברית, אך לעיתים גם בערבית ובספרדית.
יחד עם גדולתו והערצתו בפי הכל, היהודים ולא היהודים, נהג בענווה יתירה החדשה תשובה לשואליו כותב הוא בכבוד גדול. (מתוך ויקיפדיה)
ספריו של מחבר הספר חידוש י הריטב"א
- חידושי הריטב"א - הריטב"א חיבר פירוש על רוב מסכתות התלמוד, פורסמו בדפוס חידושיו עד -20 מסכתות. רוב חיבוריו עוסקים בהלכות הנוגעות למעשה ולא על מסכתות מסדר זרעים, קדשים וטהרות.
- פירוש על הלכות נדרים לרמב"ן
- הלכות ברכות וספר הזיכרון
- שאלות ותשובות
- ספר הזיכרון - להגנת מורה נבוכים מן השגות הרמב"ן
- פירוש הגדה של פסח
- פירוש על הלכות הרי"ף בכתב יד
- ספר הדרשות - אבד