ספר חידושי רבנו חיים הלוי - על הרמב"ם, רבי חיים סולובייצ'יק, הוצאת חיים של תורה, כריכה קשה. חידושי רבנו חיים הלוי הוא הספר היחיד שכתב רבי חיים סולובייצ'יק, אבי שיטת בריסק, הנסוב על עניינים נבחרים במשנה תורה לרמב"ם.
אודות הספר חידושי רבנו חיים הלוי
הספר נחשב לאבן יסוד בשיטת בריסק המפורסמת, תלמידי השיטה מייחסים חשיבות מיוחדת לאמור בספר ומדייקים בכל מילה הכתובה בו. הלימוד בספר אינו מתוך רפרוף בעלמא, אלא נעשה מתוך עיון מעמיק, וכלשון בני המחבר בהקדמה: "כי אין הספר הזה כשאר ספרים הנקנים בקריאה ועיון בעלמא, רק ספר של לימוד, שאינו נקנה רק ביגיעה ועיון ועמל רב בדרכה של תורה, ואשרי מי שיעמוד על אמתתן ועומקן של דברים גם אחרי היגיעה והעיון המרובה בינו זאת".
גדולי ישראל התייחסו לספר בהערצה מיוחדת. כך למשל רבי אברהם ישעיה קרליץ בעל החזון איש, כתב את הגהותיו לספר "חידושי רבינו חיים הלוי", והגהותיו אלו הם חידושיו היחידים של החזון איש לספרי האחרונים.
אודות מחבר הספר חידושי רבנו חיים הלוי
רבי חיים הלוי סולובייצ'יק (המכונה "ר' חיים מבריסק") מהגדולות שבדמויות הרבניות במאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.
נולד בוואלוז'ין שנת תרי"ח לאביו רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק, מראשי ישיבת וואלוז'ין, רבה של בריסק ומחבר שו"ת "בית הלוי", ואצלו למד את רוב תלמודו. נשא את ליפשא, בתו של הרב רפאל שפירא, ראש ישיבת וולוז'ין ורב העיר (חתנו של ראש הישיבה הנצי"ב). בעקבות מחלוקת שפרצה בין אביו לבין הנצי"ב, נאלץ אביו לעזוב את הישיבה, ור' חיים הלך עמו לסלוצק. בשנת תרמ"א שב לוולוז'ין, והתמנה במקום חמיו לעמוד בראשות הישיבה, כמשנה לנצי"ב. בתקופה זו הגיד שיעורים בישיבה. עם סגירת הישיבה, עבר לכהן כרבה של בריסק, ועמד בראשות הישיבה שם. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח למינסק, ובאותה תקופה התגורר יחד עמו חותנו הרב שפירא.
נפטר בכ"א באב תרע"ח ונקבר בבית הקברות בוורשה, על יד סב אשתו הנצי"ב.
היתה לו השפעה ציבורית רבה, והתנגדותו לציונות הייתה חריפה. על אף קנאותו היה ידוע כרחב לב גם כלפי הרחוקים מדרכו, אם כי לא לאידאולוגיה שהם ייצגו.
רבי יצחק זאב סולובייצ'יק היה מורה לבניו ללמוד את הספר חידושי רבנו חיים הלוי על הרמב"ם כצורתו עוד לפני לימוד התלמוד. כך רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מירושלים) העיד על עצמו אשר מייד לאחר בר מצווה, על פי הוראת אביו למד את ספרו של סבו חידושי הגר"ח על הרמב"ם והיה בקיא בספר בעל פה.