הספר שב שמעתתא - עם ביאורים והערות, הרב אריה לייב הכהן הלר, כריכה קשה. ספר העוסק בסוגיות הלכתיות ומתאים לאנשים הבקיאים בגמרא ומפרשיה. מהדורת חדשה בתוספת ביאורים והערות.
אודות הספר שב שמעתתא - עם ביאורים והערות
שב שמעתתא הוא חיבור העוסק בשבע סוגיות הלכתיות סבוכות שונות. הספר שנכתב בצורה עיונית נכתב על ידי הרב אריה לייב הכהן הלר, מחבר ספרי ההלכה הפופולריים בעולם הישיבות, קצות החושן ואבני מילואים. הרב הלר חיבר את הספר כבר בנערותו סביב שנת ה'תק"כ (1760) ואולם הוציאו לדפוס רק בשלב מאוחר יותר של חייו "מאשר יגורתי מפני השגיאה אשר עלי נתיב מחקר בני הנעורים ... על כן לא קדמתי להעלותו לבית הדפוס" (מהקדמת המחבר).
עקב חריפותו, הספר, הקשה לקריאה למי שאינו בקיא בגמרא ומפרשיה, עורר עניין רב בין פוסקי הלכה רבים ונכתבו עליו פירושים וביאורים שונים.
בין מפרשי הספר שב שמעתתא - עם ביאורים והערות נמצאים: האדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב בעל ה"אבני נזר", הרב אלחנן וסרמן, הרב שלמה זלמן אויערבאך, הרב יעקב ישראל קנייבסקי, הרב חיים פנחס שיינברג, הרב חיים שמואל לופיאן, הרב ברוך תאומים-פרנקל, הרב משה לייב בלוך, הרב יעקב רבינוביץ'-תאומים ועוד רבים.
אודות מחבר הספר שב שמעתתא - עם ביאורים והערות
הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא) (ה'תק"ה, קאלוש – י"ט בטבת ה'תקע"ג, סטרי, 1745 - 22 בדצמבר 1812), רב, פוסק וראש ישיבה. התפרסם בעיקר בספרו הידוע קצות החושן, שהפך לספר יסוד הן בעולם לימוד ההלכה ופסיקתה והן בעולם הישיבות, כספר למדני.
נולד בעיירה קאלוש שבגליציה, וכיהן ברבנות בעיירה רוז'ניאטוב בגליציה. בשנת תקמ"ח (1788) התמנה לרבנות בעיר סטרי, ולימד תלמידים רבים. היה ידוע בחריפותו הרבה.
היה עני מרוד ובמאמצים גדולים כתב את ספרו "קצות החושן" בעודו בשנות השלושים לחייו - ביאור חריף ועמוק לשולחן ערוך, חלק חושן משפט. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, ונכתבו עליו ביאורים וחידושים רבים. חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר למברג (לבוב) בשנת תקמ"ח (1788), ועורר רושם רב. החלק השני נדפס שם בתקנ"ו (1796). מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות, ונכתבו עליו מספר פירושים.
ידידו, הרב יעקב לורברבוים, כתב אף הוא חיבור דומה, בשם "נתיבות משפט", ובו גם הערות על דברי ה"קצות החושן". הרב הלר בתשובה כתב ספר "משובב נתיבות" "כי משיב הוא על דברי בעל נתיבות", כלשונו בהקדמתו, והרב לורברבוים חזר והשיב על השגותיו במהדורה מאוחרת של ה"נתיבות".
התייחסותו הרבה של הרב לורברבוים תרמה רבות לפרסום ה"קצות החושן", אך עם זאת, לפי סיפורו של הרב ברוך אפשטיין, ה"קצות" התקבל בחיבה רבה יותר בקהל הלומדים. הוא מספר שבעת פגישה ביניהם שאל הרב לורברבוים את הרב הלר כיצד זכה לכך שספרו יתחבב כל כך על הלומדים. הרב הלר השיב בשאלה, כיצד עורך הוא את ספרו, והרב לורברבוים ענה שבהשכימו בבוקר הוא לומד עניין חדש במקום שבו הפסיק אתמול, ומחדש בו את חידושיו. השיב הרב הלר: זהו ההבדל בינינו. אני, כשאני משכים ללמוד, אני חוזר ומעיין במה שכתבתי אתמול, ומחפש מה צריך להוציא מהספר ואיך לתקן ולשפר את סגנונו, וכך נותרים רק החידושים המעולים, והם כתובים בסגנון נהיר. לפי סיפור אחר, אחיו ר' יהודה הוא זה שקיצר את הספר בצורה משמעותית לפני ההדפסה. כך או כך, בהקדמת הספר הוא מעיד על עצמו שאכן לפני ההדפסה קיצר את הספר והסיר ממנו דברים רבים המופיעים בספר "אורים ותומים", שהקדים אותו במעט.
בנוסף, פרסם הרב הלר את הספר שַב שמעתתא (ארמית: שבע סוגיות) - חידושים על שבע סוגיות, אותו החל לכתוב כבר בילדותו. לעת זקנתו חיבר את הפירוש אבני מילואים על שולחן ערוך חלק אבן העזר, שיצא לאור לאחר מותו.
הרב אריה לייב הכהן הלר היה אחיו של הרב יהודה כהנא הלר מחבר הספר "קונטרס הספיקות". חתנו היה שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), לימים מראשי משכילי גליציה ורבה של פראג.