שו"ת חתם סופר - המאור

סט שו"ת חתם סופר - המאור , החת"ם סופר, הוצאת מכון המאור, 7 כרכים, כריכה קשה. סט ספרי שאלות ותשובות מאת החת"ם סופר חומר 1225 תשובות במגוון נושאים.  ערוך ומסודר, בתוספת הערות קצרות וארוכות מדברים על דברי המחבר, ומקבילות לדברו, ובסוף כרך מפתחות הש"ס.  

אודות ספר שו"ת חתם סופר

מתוך שער הספר: שאלות ותשובות לכל דבר קשה אשר הביאו אל משה ספרא רב, גאון ישראל וקדושו, רכבו ופרשו. חסידא ופרישא. ריש מתיבתא וריש גלותא. מאיר עיני ישראל ורשכבה"ג מוהר"ר משה סופר זצוק"ל.

נולד בק"ק פפד"מ ושימש בכתר רבנות בשלשה קהלות קדושות, בק"ק דרעזניטץ במדינת מעהרן, ובק"ק מאטערסדאָרף במדינת אונגארן, ושלישה על כולם כעיר ואם בישראל ק"ק פרעסבורג.
למד ולימד דעת את העם חוקי אלהים ותורותיו. עד מקום גבוה מכל הארצות ירושלים עיר הקדושה שלח פארותיו. לכל צמא אל דבר ה' הזיל מים מדליותיו. לתורתו איים יחילו וגדוליהם לתשובותיו. ישב פה ק"ק פ"ב משנת נפלאות עד שנת ואביטה נפלאות ויבדל ה' את האור וגנזו בגנזי מרומים. וארון הקודש נבלע במקומו פה ק"ק פ"ב חלקת מחוקק ספון.

אודות מחבר הספר שו"ת חתם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החת"ם סופר או חת"ס (על שם ספרו חידושי תורת משה), ראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים. תרם תרומה מכרעת לעיצוב ההשקפה היהודית-אורתודוקסית. אבי משפחת סופר-שרייבר, המונה מאות צאצאים ובהם רבנים וגדולי תורה מפורסמים.

הרב משה סופר נולד בפרנקפורט לרייזיל ושמואל בה'תקכ"ג. אביו היה סופר סתם, וממקצוע זה נגזר שם המשפחה. בגיל שש כבר למד תורה אצל רבי משולם זלמן חסיד, ובגיל שבע כבר ידוע לנו שחידש חידושי תורה משל עצמו. כשהיה בן 9 למד בישיבתו של הרב נתן אדלר בפרנקפורט – רב שנחשב לרבו המובהק, ואף שימש לו כתחליף לאב – ובגיל 13 כבר דרש בענייני הלכה. כמו כן למד גם אצל הרב פנחס הורוביץ מחבר ספר ההפלאה ואצל הרב טיבלי שייער במיינץ. חוץ מלימודיו התורניים למד גם מתמטיקה, אסטרונומיה והיסטוריה כללית, אצל הרב טיבלי.

ב-1786 הלך בשליחות רבו לפרוסניץ, כדי להפיץ את תורתו בעולם, שם נשא לאשה את שרה מלכה – של ר' משה ירוויץ בפרוסניץ, ושם נעשה לראש הישיבה של העיר. בתחילה סירב להיות בתפקיד רבנות אבל מחוסר פרנסה קיבל על עצמו בשנת 1794 משרת רבנות בעיר דרזניץ שבמורביה, על פי תקנות מעהרין (מורביה) בעת ההיא לא היה ניתן לכהן כרב בלא סמיכה מרב המדינה, החתם סופר שהחזיק בסמיכה רק מהרב אדלר, ביקש מרבי מרדכי בנט שהיה הרב הכולל של מורביה לסומכו, וקיבל ממנו כתב סמיכה בראשית שנת תקנ"ד. בשנת תקנ"ח (1798) עבר למטרסדורף שבהונגריה (כיום מטרסבורג באוסטריה), שם שימש כרב הקהילה ועמד בראש הישיבה שייסד.

בשנת 1807 התמנה לרב בפרשבורג, שהייתה הקהילה הגדולה והחשובה בהונגריה, שם המשיך להרביץ תורה בישיבה גדולהשאליה הגיעו תלמידים מארצות רבות שמספרם הגיע עד ל-500. שימש כרב הגליל (המחוז) וכראש הישיבה כ-33 שנה – עד יום מותו, ובמקביל שימש גם כמוהל‬.

בשנת 1812, חמש שנים אחרי שהגיע לפרשבורג, מתה אשתו הראשונה, והוא נישא לשרה-סריל, אלמנתו של ר' אברהם משה קלישר ובתו של רבי עקיבא איגר. מאשתו זו נולדו כל ילדיו, ארבעה בנים (אברהם-שמואל, שמעון, יוזפא, ויצחק לייב), ושבע בנות (הינדל, גיטל, ינטל, שמחה, רייכל, רייזל ואסתר). בשנת 1832 נפטרה שרה-סריל, ולאחר מספר שנים נשא הרב משה סופר את אלמנתו של הרב צבי הירש הלר מאלט-אופן שבהונגריה.

תלמידיו הקימו ישיבות בכל רחבי הונגריה ושמשו ברבנות בקהילות שונות. לא רק תלמידיו של החת"ם סופר העריצו אותו והאדירו את שמו, גם תלמידי חכמים ידועים כמו הרב מרדכי בנט, רבי עקיבא איגר, רבי אפרים זלמן מרגליות, רבי משה מינץ, ורבים אחרים העריצוהו, כיבדוהו והקנו לו מעמד הלכתי מיוחד. במרכז אירופה (אוסטריה, הונגריה, צ'כיה וסלובקיה של ימינו) פנו אליו בשאלות בדיני איסור והיתר ועניינים אחרים. החת"ם סופר יצא לתהילה בכל קהילות ישראל, ואף היו שופטים גויים ששלחו אליו שאלות הנוגעות להלכה היהודית.

נפטר בכ"ה בתשרי בשנת ת"ר בברטיסלאבה.