שולחן ערוך הבהיר חתנים ענק - גובה 36 ס"מ, מהדורה בהירה ויפה המאפשרת ללומד להתמצא בקלות על הדף.
שולחן ערוך הוא ספר ההלכה הבסיסי שכתב ר' יוסף קארו בצפת ונדפס לראשונה בוונציה בשנת ה'שכ"ה - 1565, ועליו מתבססים ומסתמכים מרבית הפוסקים מזמנו והלאה. כיום, נוהגים רוב רבני ישראל לפסוק הלכות על פי ספר זה.
ר' יוסף קארו מציג בהקדמת הספר את הסיבות לכתיבת הספר, בפרט הוא מדגיש את הקושי שיש לאדם הפשוט להגיע להלכה ברורה עקב ריבוי המחלוקות ואריכות הדיונים. כתיבת הספר התבססה על ספרו בית יוסף, בו נידונו הסוגיות בהרחבה.
המחבר כלל בספר זה רק הלכות מעשיות לימינו אלו, שבהם אין בית המקדש קיים. מסיבה זו, הלכות רבות כמו הלכות טומאה וטהרה, קורבנות, וחלק מהמצוות התלויות בארץ לא מופיעות בספר. זאת בניגוד לספרו של הרמב"ם, "משנה תורה", שמקיף את התורה כולה וכולל את כל תרי"ג המצוות, גם אלה שאינן רלוונטיות לימינו.
הספר מתבסס על ספרו של ר' יעקב בן הרא"ש ("בעל הטורים") הנקרא "ארבעה טורים", ומכונה גם "טור". על ה"ארבעה טורים" כתב ר' יוסף קארו פירוש בשם "בית יוסף". מכיוון שה"בית יוסף" היה גדוש בפלפולים למדניים, קשה היה להסיק הלכה תוך לימוד בספר. לפיכך סִגנן שוב המחבר את דבריו בצורת הלכות הלכות, על-מנת לאפשר פסיקת הלכה ברורה. כמו כן מטרת השולחן ערוך הייתה לאפשר חזרה כל שלושים יום על הבית יוסף (ובזמננו אף יצא לאור שו"ע מסודר לפי ימי החודש).
בפסיקתו בשולחן ערוך הביא רבי יוסף קארו בדרך כלל את דעת הרוב מבין שלושת עמודי ההוראה: הרמב"ם, הרי"ף, והרא"ש. אולם כאשר רק שניים מבין הפוסקים הכריעו בנושא מסוים, והיו חלוקים ביניהם, הוא צירף את דעות הרמב"ן, הר"ן, הרשב"א, המרדכי והסמ"ג והכריע כדעת הרוב.
מסביב לשולחן ערוך נכתבו מאות פירושים שונים המביאים מקורות להלכותיו מן התלמוד והראשונים, מבארים את דבריו ומביאים דעות חולקות. פירושים אלו מכונים "נושאי כלים".
הפירושים הבאים מודפסים במהדורות הנפוצות של השולחן ערוך, ונחשבים לפירושים החשובים ביותר:
- מגן אברהם - (מג"א) על אורח חיים נקרא בתחילה גם "נר ישראל" (ראשי תבות של נר יפה של רבי אברהם לוי) על מגן אברהם נכתבו הפירושים פרי מגדים ומחצית השקל.
- טורי זהב - (ט"ז) ספרו של רבי דוד הלוי סגל חתנו של הב"ח נקרא בתחילה "מגן דוד". נכתב על כל חלקי השו"ע
- שפתי כהן - (ש"ך) ספרו של רבי שבתי כהן על יורה דעה וחושן משפט.
- מאירת עינים - (סמ"ע - ספר מאירת עינים) על חושן משפט (כפי הנראה היה גם על יורה דעה).
- באר היטב - על כל חלקי השו"ע.
- שערי תשובה - על אורח חיים ליקוטים מספרי שו"ת.
- פתחי תשובה - על יורה דעה, אבן העזר, וחושן משפט- ליקוטים מספרי שו"ת.
- ביאור הגר"א - על כל חלקי השו"ע.
- בית שמואל - (ב"ש) על אבן העזר.
- חלקת מחוקק - (ח"מ) על אבן העזר (עד סימן קכ"ו).
- משנה ברורה - ספרו של החפץ חיים על אורח חיים. מקובל (כפסיקה אחרונה) בעיקר אצל האשכנזים.
פירושים חשובים נוספים הם:
- פרי חדש לרב חזקיה די סילוה
- מטה יהודה ושבט יהודה לרב יהודה עייאש
- שתילי זיתים לרב דוד משרקי
- ברכי יוסף ומחזיק ברכה לחיד"א ועוד.