הספר אורות התורה עם ביאור הרב צפניה דרורי הגיע למדף היהודי. מאז הקמת הישיבה, במשך 35 שנה, מלמד הרב דרורי את הספר אורות התורה בשיעוריו הכלליים בישיבה, וכעת הפכו השיעורים למילים כתובות ומשם לספר, המהווה פירוש מקיף לספרו של הרב קוק.
אודות ספר אורות התורה
אורות התורה הוא ספר בן שלושה עשר פרקים על ערך התורה, לימודה והדרכתה, שליקט הרב צבי יהודה הכהן קוק מכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
הספר יצא לראשונה בהוצאת ישיבת מרכז הרב בירושלים בשנת ה'ת"ש. בהקדמה לספר, מתייחס הרצי"ה למאורעות השעה, של אותו זמן, זמן מלחמת העולם השנייה. מאז יצא הספר אורות התורה במהדורות רבות נוספות.
תוכן הספר אורות התורה
תחילתו של הספר מדבר על מהות התורה בהשקפת הרב קוק. בפרק התשיעי (דרכי תורה ונתיבותיה) מדבר הרב קוק על דרך לימוד בהלכה לפי השקפתו. לימוד זה מובנה מהשקעה בלימוד גמרא עם פירוש הרי"ף והכרת ההלכה ממקורותיה. בפרק העשירי מדבר הרב קוק על לימוד קבלה כאשר השקפתו בנושא היא שלימוד הקבלה תלוי בהרגשה פנימית, על האדם להרגיש שהוא מוכן ללימוד הקבלה ולא לבוא ללימוד הקבלה כ"עוד לימוד". הספר מסתיים עם דבריו הידועים של הרב קוק על היחס לארץ ישראל מתוך דגש על תורת ארץ ישראל (התלמוד הירושלמי).
אודות מחבר הביאור לספר אורות התורה
הרב צפניה דרורי הוא רב העיר קריית שמונה וראש ישיבת ההסדר בעיר. מכהן כיו"ר האגודה להתנדבות וכאב בתי הדין לגיור באזור הצפון.
נולד וגדל במושב שדה יעקב. למד בישיבת כפר הרוא"ה בשנותיה הראשונות, בעת שראש הישיבה היה הרב משה צבי נריה. ייסד עם חבריו לשבט את ישיבת כרם ביבנה, ומאוחר יותר עבר, כמו רוב חבריו, לישיבת מרכז הרב והיה אחד מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק. הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אריאלי והראשון לציון הרב יצחק ניסים.
בשנת תשכ"ד הצטרף לחברו, הרב יעקב פילבר, וביחד עם כמה חברים נוספים הקימו את ישיבת ירושלים לצעירים. מטרת הקמת הישיבה הייתה ליצור מסגרת לבני תיכון שרצו ללמוד תורה ויחד עם זאת לעשות בגרות מלאה, על פי השקפתו של הרב קוק.
בשנת תשכ"ח, לאחר שעזב את ישיבת מרכז הרב, עלה הרב דרורי צפונה בברכת הרצי"ה קוק, והתיישב בקריית שמונה, מתוך שליחות לחזק את ערכי היהדות באזור הצפון. בשנת תשל"ז הקים הרב דרורי את ישיבת קריית שמונה. מאז פטירתו של הרב שחור ועד היום מכהן הרב דרורי כראש הישיבה ביחד עם הרב ישראל קירשטיין, בנוסף על היותו רב העיר קריית שמונה.
במשך תקופתו כרב העיר בקריית שמונה וכראש הישיבה בעיר, ייסד הרב דרורי סדרה ארוכה של שיעורי יהדות בקיבוצי הצפון - ובהם בנאות מרדכי ובמשגב עם. בנוסף הקים את המרכז החברתי "מועדון תקוותנו" בקריית שמונה, וגם את המרכז לחינוך יהודי בעיר, שבו מועברים עד היום חוגים שונים לתושבי העיר.
הפעילות הרצופה של הרב דרורי בעיר הצפונית, מאז שנת 1968 למניינם, סייעה לתמוך בעיר בתקופות ביטחוניות וכלכליות קשות, שבהן נחתו בעיר קטיושות ואנשי עסקים עזבו אותה. הרב הקפיד להישאר בעיר ויחד עם תלמידיו לתרום ככל האפשר לתושבים. במהלך התקופה הזו חוותה העיר את מלחמת שלום הגליל, מבצע דין וחשבון, מבצע ענבי זעם, מלחמת לבנון השנייה ועוד.
שיעור באורות התורה (יג,ה) מאתר הרב צפניה דרורי
כתבה לרגל הוצאת אורות התורה עם ביאור הרב צפניה דרורי
[מתוך הכתבה בערוץ 7] הרב צפניה דרורי מספר מדוע החליט להוציא לאור את שיעוריו על 'אורות התורה' ומה החידוש שבספר.
בשיחה עם 'בשבע', למחרת מלווה המלכה, הסביר הרב דרורי מדוע בחר ללמד דווקא את 'אורות התורה' בשיעורים הכלליים בישיבה, ולא את יתר ספרי הרב קוק, אותם הוא מלמד במסגרות אחרות בתוך הישיבה: "הרב צבי יהודה אמר לנו תמיד שאורות התורה זה הספר העיקרי של הרב. אני האמנתי שאם אנחנו מגדלים בני ישיבה חדשים בארץ ישראל, מה שצריך לתת להם זה נקודת מבט חדשה על התורה שמתאימה לארץ ישראל, שמתאימה לכל המהלכים של הגאולה היום, ואת זה אפשר ללמוד מהרב קוק דווקא מתוך הספר אורות התורה".
את ההחלטה לקחת את השיעורים ולהפוך אותם לספר תולה הרב דרורי דווקא בתלמידיו. "כמעט כל מחזור וכל שנה נמצא לפחות מישהו אחד שהיה אומר לי שאלו דברים שצריכים לראות אותם בספר. בהמשך, תלמידים לקחו את השיעורים, שכתבו אותם וערכו אותם, והוציאו למעשה חצאי ספרים, לאורך כל התקופות. בסופו של דבר הגעתי למסקנה שעליי לרכז את כל החומר הזה בצורה מסודרת. היום כשיש מחשבים זה הרבה יותר קל".
בהמשך החליט הרב דרורי שלא להסתפק בכתיבת הפירוש של הספר על פי השיעורים, ולקח על עצמו משימה נוספת. "היות שהייתי המהדיר השני של הספר אורות התורה, כשהייתי תלמיד בישיבה, הרב צבי יהודה נתן לי את המקורות שהוא רשם לדברי הרב בצורה מקוצרת. זוהר סימן כזה וכזה, מדרש כזה וכזה, פסוקים בתנ"ך וכדומה. אז הכנסתי את הדברים בצורה גולמית, ועכשיו אמרתי לעצמי שאני חייב לפתוח את המקורות האלה ולזהות למה התכוון הרב צבי יהודה כשהוא ציין שזה המקור. מה שעשיתי זה לפרש את הקשר בין המקור לספר ולצרף את המקור עצמו לספר. בכך למעשה החידוש הגדול של הספר, שמלבד הפירוש נעשה ניסיון למצוא את מקורותיו של הראי"ה, וזה דבר שלא נעשה מעולם. אני עשיתי רק חלק מהעבודה, כי לא הכול הבנתי. אבל יש מהתלמידים שכתבו לי שזה החידוש המשמעותי ביותר בספר".
הרב יהונדב דרורי, בנו של הרב צפניה, הוא זה שלקח על עצמו בסופו של דבר את עבודת הנמלים של הפיכת השיעורים ל'אורות התורה עם ביאור הרב צפניה דרורי', תוך כדי שיח מתמיד עם אביו. העבודה נמשכה כחמש שנים. בשיחה עם 'בשבע' מסביר הרב יהונדב את הרעיון שעומד מאחורי מבנה הספר. "לא רצינו שזה יהיה ספר שיחות. רצינו שהספר יופיע כספר של פירוש לדברי הרב, ולא 'ספר שיחות של הרב דרורי'.
"ההתחלה של הדברים הייתה, אגב, שונה. לפני 12 שנה התחילו שני תלמידים, איתיאל גבעון ונעם גוטליב, לשכתב ולערוך את השיחות על אורות התורה. הם התחילו בקטן, והוציאו חוברות קטנות, כל פעם כמה פסקאות בצורה של שיחות, כשהלשון קולחת וחיה מאוד, לשימושם של תלמידי הישיבה והבוגרים. בהמשך הגענו למסקנה שבדרך הזאת זה לא יכול להתפרסם לציבור הרחב. בתהליך העבודה שמעתי את כל השיחות מחדש, תוך עיבוד של הדברים שהם עשו, במטרה לשמור מחד על הלשון החיה והקולחת של השיחות, ומנגד ליצור פירוש של ממש. זה דרש מאיתנו עבודה קשה מאוד, על מנת להפוך את ה'שיחות לאורות התורה' ל'אורות התורה עם ביאור הרב צפניה דרורי' בלי לאבד את החיות שהייתה בשיחות בישיבה. לפעמים גם לא התבאר בתוך השיחה איזה משפט או קטע, והייתי צריך לגרום לאבא לתת פירוש חדש על המקום".
הרב יהונדב מספר כי תהליך העבודה המשותפת לא היה קל. "אני למעשה עשיתי את כל זה על מנת ללמוד חברותא עם אבא, אבל תוך כדי העבודה זה היה לא פעם ממש בגדר מלחמתה של תורה, עם ויכוחים על מה לפרש ואיך לפרש. התהליך היה ארוך ומתיש, ולא פעם הסוף לא נראה באופק. אולם בעקבות כך השמחה על הספר אורות התורה עם ביאור הרב צפניה דרורי שיצא היא אפילו גדולה עוד יותר".