הספר אהבת חסד - מנוקד, הוצאת אברמוביץ'. ספרו של החפץ חיים על מצוות החסד, שכרה ופרטיה נדפס מחדש בהידור רב ובניקוד מלא. ספר אהבת חסד להחפץ חיים עוסק בכל ענייני החסד והמצוות הקשורות שבין אדם לחברו - הכנסת אורחים, דיני הלוואה ואיסור ריבית, ביקור חולים, ניחום אבלים ועוד... בספר אהבת חסד מביא החפץ חיים כדרכו בקודש מדרשים שונים, הנהגות וליקוטים מהתלמוד הבבלי והירושלמי.
מתוך הקדמת הספר אהבת חסד
אמרו חז''ל (סוטה י"ד.): דרש ר' שמלאי, תורה תחלתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים. תחלתה גמילות חסדים, דכתיב (בראשית ג' כ"א): ''ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם'', וסופה גמילות חסדים, דכתיב (דברים ל"ד ו'): ''ויקבר אתו בגי''. הנה חז''ל גלו לנו את גדל הענין של חסד, שרמזה לנו התורה עליה בתחלתה ובסופה. אבל באמת, לאו דוקא באלו המקומות לבד, דכמה פרשיות של תורה מלאות מזה, כאשר נבאר בעזרת ה' יתברך.
כמה יש לו לאדם להתדבק במדת החסד, וכדכתיב בקרא (מיכה ו' ח'): ''הגיד לך אדם מה טוב ומה ד' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד וגו' ''. ולכאורה היה לו להכתוב לאמר, כי אם עשות משפט וחסד, או אהב משפט וחסד. וגם מאי לשון ''הגיד לך אדם וגו' '', דמשמע דבא הכתוב לגלות דבר, שלא ידע האדם מעצמו; והלא כל העולם יודעין דעשות משפט הוא ענין גדול מפרשת ''ואלה המשפטים''.
מחבר ספר אהבת חסד- החפץ חיים
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין נולד בשנת ה'תקצ"ח, מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה. מחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים (מכונה "החפץ חיים" על שם ספרו החשוב). התגורר בעיירה ראדין הסמוכה לוילנה, שם הקים ישיבה הידועה בשם "ישיבת ראדין" ועמד בראשה. בשנת 1873 למניינם הוציא את ספרו הראשון, חפץ חיים, העוסק בהלכות איסור לשון הרע. ב-1884 למניינם הוציא לאור את חלקו הראשון של ספרו המשנה ברורה. התעקש שלא לקבל שכר על רבנותו ואת פרנסתו מצא בחנות מכולת שהייתה בבעלותו ובמכירת ספריו בעילום שם. עמד בקשר עם שאר רבני אירופה בתקופתו, ובין השאר השתתף בייסוד אגודת ישראל ותמך בהקמת רשת בתי הספר לבנות בית יעקב.
מפעלו הציבורי הראשון היה בתחום שמירת הלשון, לשם כך חיבר את ספריו "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון". נודע כמי שיישם בעצמו הלכות אלו ונזהר מאוד מכל לשון הרע. הדגיש באופן כללי את חשיבות המצוות שבין אדם לחברו, ולשם כך כתב את ספרו "אהבת חסד" וספרים נוספים.