טירונית - יומנה של מורה מתחילה - א. מליק
ספרי קריאה
אז זהו. אין מנוס.
אני ניצבת לפני כיתה אמיתית, והתלמידותשמתבוננות בי בסקרנות מצפות בוודאי שאגיד משהו.
”שלום בנות“ אני חושבת שהצלחתי להפיק טון רגיל ובוטח.
”הי, איך קוראים לך? מה תלמדי אותנו?“
”חבל שלא נתתן לי לסיים את המשפט"
טפיחה דמיונית על השכם, ראו כיצד מחקה אני את מורותיי!(קוראים לי אביגיל ואני אלמד אתכן כרגע ביאוריתפילה ובהמשך יתכן שמקצועות נוספים.מהלך כלשהו הדומה לשיעור, התחיל להתנהל. ”המורה, איפה להשלים?“חייכתי לעצמי. ”המורה“ היא קוראת לי.רציתי לתקן אותה, להסביר לה שעד לפני חודשיים הייתי תלמידה לחלוטין, שזה לא ממש באמת, ש—אביגיל, היא מורה בשנתה הראשונה מחוץ לסמינר.מקום העבודה אליו היא מתקבלת, הינו בית-ספרהמטפח ילדות המגיעות מרקעים חלשים בכלהמובנים. מטבע הדברים מספק המקום לאביגילאתגרים, ומציב בפניה חזיתות בהן עליה להתמודד.בד בבד מוצאת המורה הטירונית שבית הספרהזה הינו מקור לא קטן לשעשוע. התלמידות, עלהתנהגויותיהן הקשות מתחבבות עליה ותוך כדי דרךלא קלה היא מגלה ש-כן, היא אוהבת את ביתהספר הזה.